זיו מורגן בראיון לאתר הרשמי לקראת פתיחת משחקי הפלייאוף, מדבר על ההחלטה לחתום בהפועל בינואר, הפציעה שהשביתה אותו למספר משחקים, החזרה להרכב, ההכנות במהלך פגרת הנבחרות וגם: האמונה והקהל האדום. הראיון המלא לפניכם
הבלם/מגן זיו מורגן הצטרף להפועל בחודש ינואר האחרון. בקיץ החולף ולאחר ארבע שנים בבוגרים של הפועל קרית שמונה בהן רשם 113 הופעות בכל המסגרות, הוא יצא לראשונה לשחק בחו"ל, והצטרף לקלוז' הרומנית. "ההחלטה לצאת לרומניה הייתה מעניינת. היו לי כמה הצעות באותו קיץ, מהארץ וגם ממדינות אחרות בחו"ל כמו פולין וטורקיה. ישבתי עם עצמי ועם המשפחה וחשבתי הרבה מה הכי נכון לקריירה ולחיים האישיים שלי, וברגע שהגיעה הצעה מקבוצה שנלחמת כל שנה על תואר האליפות ועשתה קמפיין טוב בליגה האירופית שנה קודם לכן – זה הפך את ההחלטה לקלה יותר. בדיעבד, אני שמח שהחלטתי ללכת דווקא לשם. אני יכול להתייחס לתקופה שלי בקלוז' בשני רבדים: אם זה פן מקצועי ופן אישי-חברתי. מבחינה מקצועית הרגשתי טוב מאוד מבחינת הכלים שקיבלתי ודקות המשחק שלי, אבל הפן החברתי השפיע מאז שהתחילה המלחמה בארץ".
בחודש ינואר, זיו סיים את תקופת ההשאלה שלו בקלוז' לאחר חצי עונה בה רשם 18 הופעות בכל המסגרות. "אחרי שחזרתי לא ידעתי מה יהיה היעד הבא שלי. היו לי כמה הצעות מעניינות גם מחו"ל, אבל חזרתי וידעתי בתוך תוכי שאני צריך ורוצה כרגע להישאר בארץ. הסוכן שלי ואני בחנו את כל ההצעות שהיו, וברגע שהגיעה ההצעה מהפועל אמרתי לו שיעצור כל משא ומתן – ושהחלטתי מה אני רוצה. מועדון גדול עם מסורת מדהימה וקהל מטורף זה משהו שלא מסרבים לו. שמעתי על החזון של הבעלים הנוכחיים ועל הדרך שהמועדון רוצה לעבור, והחלטתי בשנייה אחת שזה המקום בשבילי. חדר ההלבשה מדהים, הצוות מדהים, והתנאים - יש לנו את כל מה שצריך בשביל להצליח".
אחרי שני משחקים באדום, מורגן נפצע בניצחון על מ.ס אשדוד במהלך שהוביל לשער השני. הוא שב למגרשים במשחק מול הפועל פתח תקווה כשעלה מהספסל – ומאז השלים 90 דקות במשחקים נגד הפועל ירושלים ומכבי חיפה. "קיבלתי את הפציעה בצורה קצת אמוציונלית, לא נעים להגיע למקום חדש עם רצון לעזור ומיד להיפצע, אבל הכל קורה לטובה. מהמשחקים ששיחקתי אני מרגיש שיש לנו קבוצה מאוד מחויבת, שזה משהו שמאוד חשוב לקבוצת כדורגל. משחק ההגנה הקבוצתי הוא טוב, ועדיין תמיד יש איפה לשפר, ובצד ההתקפי זה נכון שלא כבשנו כמה משחקים אבל אני יודע שנגיע לפלייאוף התחתון עם הרבה ביטחון מהמשחק האחרון נגד מכבי חיפה, נשבור את הבצורת ונצא לדרך חדשה וטובה".
הפועל סיימה את העונה הסדירה במקום ה-11, ותשחק שבעה משחקי פלייאוף עד תום העונה. "הפליאוף יהיה מאוד צמוד השנה. אנחנו מבינים ויודעים שככל שנאסוף כמה שיותר נקודות בהתחלה, אז הלחץ ישתחרר ויהיה לנו הרבה יותר נוח לשחק את הכדורגל שלנו. נצטרך להגיע מרוכזים, מחויבים ומוכנים למשחקים קשים. אנחנו מדברים על זה כמובן ויודעים כמה זה חשוב, נעשה זאת בצורה הכי טובה שאפשר".
ביום שני הקרוב (1.4, 20:00) הפועל תפתח את משחקי הפלייאוף כשתצא לטדי, שם תפגוש את הפועל ירושלים. "האימונים בתקופת הפגרה היו אינטנסיביים, כמו שצריך. כל שחקן השלים את מה שהיה חסר לו וחלק התאוששו מכל מיני רגישויות שהיו להם", מורגן סיכם את הפגרה וכבר מביט קדימה: "נצטרך להגיע לירושלים מאוד מרוכזים, אנחנו יודעים בדיוק מה החוזקות ומה החולשות של הקבוצה היריבה וככל שניצמד יותר לתוכנית המשחק שלנו – ניראה טוב יותר. נצטרך לנצל את המצבים שנגיע אליהם ולהשתלט על המשחק כמה שיותר מהר מדקות הפתיחה".
כשנשאל מה הוא חושב על האוהדים האדומים אמר: "הקהל שלנו? קשה להסביר במילים. אבל אם ננסה, אז צמרמורת, טירוף, אווירה. אתה מרגיש שאתה יכול לרוץ ולשחק למענם גם 120 דק' וששום דבר לא הולך לעצור אותך. זו באמת חוויה מדהימה שחיכיתי לה מאוד, ואני רק רוצה שכקבוצה נגרום להם אושר וגאווה".
זיו מעיד כי הוא אדם מאמין מאוד, בדרכו שלו. "הדת עבורי היא עמוד שאתה יכול להישען עליו תמיד. באמונה שלנו כיהודים אין דבר שמגיע אליך והוא לא לטובתך, כל קושי, כל אתגר, כל מבחן בא לחזק אותך ולעשות אותך אדם טוב וחזק יותר. הדת שלנו מצווה עלינו להיות כל הזמן בשאיפה להתקדם ולהשתפר כבני אדם, ואני חושב שזאת המטרה הכי חשובה שאנחנו כאנשים יכולים להציב לעצמינו".
בראיון ראשון מאז שהצטרף להפועל עם סיום מועד חלון ההעברות, המגן השמאלי דויד קופרמן סיפר על הילדות שלו בקולומביה, הדרך שעבר ככדורגלן, ההגעה לישראל, קבלת האזרחות וההסתגלות במדינה, הסיבה שהצטרף להפועל, המטרות להמשך וגם: איך התרשם מהקהל האדום, מה הוא יודע בעברית והאם הוא מתכנן להישאר בארץ גם בעתיד? הריאיון המלא לפניכם
הקולומביאני-ישראלי דויד קופרמן בן ה-27, הצטרף להפועל עם סיום מועד חלון ההעברות של חודש ינואר וכבר השלים שני משחקים מלאים מאז שהגיע. בואו להכיר את המגן השמאלי המסקרן שלנו, שדיבר בהרחבה בראיון מרתק.
קופרמן סיפר לנו על הילדות שלו ותחילת הקריירה שלו ככדורגלן: "כילד גדלתי בבוגוטה, בירת קולומביה, בה נולדתי. חייתי שם את מרבית חיי. זה היה מקום נחמד ונהניתי לגור שם. בנוסף, הייתי חלק מהקהילה היהודית במקום וזו הייתה חוויה טובה. מאז שגדלתי, תמיד עסקתי בכדורגל. בנעוריי, אבא שלי ואחי שיחקו גם כן ואני שיחקתי איתם, וכשהתגברתי יותר התחלתי לשחק בקבוצות נוספות. בגיל 18 עברתי לארצות הברית, שם למדתי באוניברסיטה ובמקביל שילבתי את הכדורגל, בזכות מלגה שקיבלתי ללמידה וספורט. שיחקתי שם שלוש שנים, בסיומן קיבלתי דיפלומה בניהול ואימון ספורט. בגיל 21 חזרתי לקולומביה והתחלתי לשחק באופן מקצועי. שיחקתי שנתיים בקבוצה בשם פורטלזה סאיף, ולאחר מכן הייתי שנה בקבוצת אליאנסה מהליגה הראשונה בקולומביה. בסיום העונה הזו חזרתי לפורטלזה לשישה חודשים, ואחריהן הצטרפתי לאשדוד".
ביולי 2022 דויד הצטרף למועדון ספורט אשדוד, שם שיחק שנה וחצי בהן ערך 41 הופעות בכל המסגרות. "ההגעה לישראל הייתה מעניינת, למרות שזו לא הפעם הראשונה שלי כאן", הוא משתף. "הגעתי למשחקי המכביה ב-2017 וביקרתי כאן גם ב-2013, כך שידעתי על המדינה – אבל לא על ליגת הכדורגל והסביבה. זה היה שינוי טוב, אף שהיה קשה כשאתה רחוק מכל המשפחה. כדי להגשים כמה חלומות אתה צריך להקריב כמה דברים. פנה אליי סוכן שעובד בישראל שידע שאני יהודי. הוא אמר לי שאני יכול לשחק בליגה המקומית, ואם אעשה עלייה יהיה לי קל יותר. הייתי בסיטואציה שרציתי שינוי ולחוות חוויה חדשה, ולכן אמרתי לעצמי שאלך על זה. שמחתי על כך שהוא מצא לי את ההזדמנות הזו. התקופה שלי באשדוד הייתה טובה, התאהבתי בעיר ובמקום. לקח לי זמן להבין איך משוחק הכדורגל כאן, לשמחתי אני בחור שמסתגל בקלות אז נכנסתי לעניינים. זו הייתה שנה וחצי טובה עבורי, אבל עכשיו אני מתרכז בהפועל ובהזדמנות שקיבלתי עכשיו".
חודש אחרי שהגיע לישראל, קופרמן קיבל תעודת זהות כחולה והפך לאזרח ישראלי, בזכות שורשיו היהודים. "התהליך שלי להפוך לאזרח ישראלי היה די פשוט מבחינת ההסתגלות" מספר המגן, "הייתי חלק מהקהילה היהודית בקולומביה ואני מחשיב את עצמי כיהודי. שני הסבים שלי יהודים, וגם אבי ואמי, כך שעקבתי אחר המסורות והמנהגים שלהם. אני חושב עד כמה הדבר הזה מסובך מאוד, ברגע שאתה מגיע מכל כך רחוק ומתחיל חיים חדשים כאן, הסגנון שונה וצריך להתרגל להבדלים. אני חושב שהיהודים צריכים לזכור תמיד כמה טוב שיש לנו את המדינה הזו, כי אם המצב במדינות אחרות לא טוב הם יכולים לבוא לכאן – לבית שלנו, שתמיד יהיה כזה".
בשעה האחרונה לסיום מועד חלון ההעברות בישראל, קופרמן חתם רשמית בהפועל לעונה וחצי. "אני אספר לך סיפור קצר ודי מצחיק. כמה חודשים לפני שהגעתי למשחקי המכביה ב-2017, פגשתי מאמן בשם מוטי איווניר. בזמן שהייתי כאן, דיברתי איתו באחד מימי החופש שהיו לי – ובאותו הזמן הוא היה המאמן של הפועל תל אביב. הוא הציע לי לבוא להתאמן עם הקבוצה ליום אחד, וכך היה. הגעתי לאימון בקבוצה הבוגרת של המועדון וזו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי מועדון מקצועי. הגעתי לכאן כי אני חושב שזה מועדון גדול וזו הזדמנות טובה עבורי, אני מאמין שאוכל לצמוח יחד עם השאיפות של המועדון. יש שאיפות גדולות למקום בו המועדון רוצה להיות בשנים הבאות, אני חושב שאתאים לרעיון הזה וסבור שנוכל לגדול ביחד ולהשיג דברים נפלאים".
קופרמן נשאל כיצד הוא רואה את הליגה הישראלית ואת המשך המאבקים של הפועל להמשך העונה: "זו ליגה מטורפת, כי אתה יכול לנצח משחק אחד ותעבור שלוש/ארבע קבוצות בדרך למעלה, ואם אתה מפסיד משחק אחד אתה יכול לרדת שלושה/ארבעה מקומות בטבלה. הכל ממש שוויוני וצמוד. אני חושב שהסיכויים שלנו להשיג מקום בפלייאוף העליון הם טובים. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד קשה, להילחם ולשמור על המנטליות שראיתי בשני המשחקים האחרונים. הרגשתי שאנחנו עושים דברים בצורה נכונה, אם נוכל להביא את הדברים החיוביים לכל משחק ולהמשיך להשתפר מיום ליום, נוכל לעשות דברים מדהימים".
על החברים החדשים לקבוצה אמר: "קיבלו אותי היטב בחדר ההלבשה. אני כבר שלושה שבועות כאן ואני מרגיש שאני יכול לשבת ולנהל איתם שיחה. מהיום הראשון שהגעתי הם סייעו לי במה שהייתי צריך. זו קבוצה נלמדה של אנשים, חדר הלבשה בריא והחוויה איתם עד כה היא מוצלחת".
יש עניין
על הקהל האדום:
"אני שמח שאני יכול לשחק עבורם ולא להיות שחקן בקבוצה יריבה נגדם. זה יתרון גדול עבורנו, שמאחורינו עומדים כל כך הרבה אוהדים, אנחנו מקבלים מהם דחיפה גדולה. למשל, במשחק האחרון הם תמכו, קפצו ושרו למרות מזג האוויר הגשום. מדהים לראות את האנרגיות שהם מביאים איתם ואת התמיכה הגדולה שלהם בקבוצה. אני שמח שאני חווה את זה ומקווה שנצליח להחזיר להם על הדשא".
איך העברית שלך?
"למדתי בבית ספר יהודי, ואם להיות כנה – בילדות העברית לא הייתה הצד החזק שלי. כיום אני מבין הרבה דברים, לא הכל. אני מצפה להתחיל בקרוב את הלימודים כדי שאוכל לקיים תקשורת מלאה בעברית. המילה הראשונה שלמדתי? אני לא זוכר הרבה מהילדות, אבל כן זוכר שדיברנו על מאכלים וכרגע אני זוכר את המילה חלב".
מה הכי עניין/סיקרן אותך בתרבות הישראלית?
"ידעתי רבות על התרבות הישראלית, אבל ברגע שאתה מגיע לכאן וחי פה, זה שונה. אני חושב שאם אתה פוגש אנשים מקולומביה הם קצת יותר רגועים, אני חושב שכאן האנשים יותר חזקים, יותר שאפתניים. זו מנטליות שונה בשתי המדינות וצריך להתרגל לזה. הזמינו אותי לבר מצווה לפני חודש וראיתי את המסורת והטקסים וזה היה מאוד מעניין עבורי".
מה החלום שלך להמשך הקריירה?
"אני לא חושב על העתיד. אם אתה שואל מה החלום שלי, אז כרגע זה לעזור להפועל תל אביב להשיג דברים ולגדול ביחד בעונה הזו וגם בעונה הבאה. הייתי שמח יום אחד לקבל זימון לנבחרת ישראל, אני באמת מקווה. אבל אני יודע שזה לוקח הרבה זמן, מאמץ גדול ועבודה קשה".
יש מחשבות על הישארות בארץ גם בעתיד הרחוק?
"אני לא יודע אם אשאר עד סוף חיי בישראל, אני מתחתן בנובמבר 24, אשתי לעתיד תהיה איתי כאן בישראל, אבל אחרי שאסיים עם הכדורגל אנחנו לא יודעים מה נעשה, זה קצת מסובך כי המשפחה שלי נמצאת אלפי קילומטרים מכאן. יהיה קשה להקים משפחה משלנו בלי העזרה שלהם, אבל נראה. שום דבר לא בטוח".
איהאב גנאים בראיון ראשון מאז שהצטרף למועדון, מדבר על השיקולים בחזרה לארץ והחתימה בהפועל, ההשתלבות שלו והחיבור עם אבוקסיס וגם: ההכנות למשחק מול ריינה בשבת ולהמשך המאבקים על הפלייאוף. הראיון המלא לפניכם
לפני פחות מחודש הצטרף להפועל איהאב גנאים, קשר אחורי בן 27 ששיחק לאורך רוב הקריירה בבני סכנין. בקיץ האחרון עזב אותה לטובת אקטובה הקזחית, עד שלפני חודש שב לשחק בליגת העל וחתם לשנה וחצי בשורות המועדון.
"בהתחלה, המחשבה לחזור לארץ לא הייתה בכלל על הפרק", שיתף גנאים על החזרה לישראל והחתימה בהפועל. "כשהתחלתי לקבל הצעות עם פתיחת חלון ההעברות התחלתי לשקול אותן, היו לי שש הצעות ששקלתי – אבל אז הגיעה ההצעה מהפועל. אמרתי לסוכן שלי שאני לא רוצה לשקול שום הצעה – ואני רוצה שנסגור בהפועל. זה מועדון גדול שתמיד רציתי להיות בו".
מאז שחתם, גנאים רשם הופעות בכל חמשת המשחקים ששוחקו מאז, כשבמצטבר שיחק את מרבית הדקות. "כולם במועדון קיבלו אותי בצורה מדהימה, בלי יוצא מהכלל. את האמת שכמעט ולא הרגשתי שהחלפתי קבוצה, ישר התאקלמתי עם יתר השחקנים שנתנו לי להרגיש שאני כבר הרבה זמן פה" סיפר איהאב. "באתי מחופשה של חודשיים שבהם לא שיחקתי אלא רק התאמנתי. הייתי רעב מאוד לשחק, ואני חושב שהצוות ראה את זה באימונים. למרות שלא שיחקתי הרבה זמן, לא יכולתי לוותר על אף דקה, אני תמיד רוצה להיות על המגרש – ולכן ההשתלבות שלי מבחינה מקצועית הייתה מהירה ואני שמח מאוד על כך".
לפני שבוע מונה לתפקיד המאמן יוסי אבוקסיס, שהדריך את גנאים בעונת 2016/17 בבני סכנין: "אני לא צריך להגיד יותר מדי על יוסי, כולם רואים את ההצלחות שלו מאז שהתחיל לאמן בסכנין. שמחתי שהוא הגיע כי אני חושב שהוא המאמן שיכול לשדרג אותי, במיוחד שהוא שיחק בעברו גם כקשר. יוסי הוא מאמן ואישיות שכל יום אתה לומד ממנו משהו חדש, ובזכות זה כל השחקנים רצו שיגיע ושמחו מאוד שהצטרף".
בשבת הקרובה הפועל תארח את מכבי בני ריינה למשחק חשוב במאבק על הפלייאוף העליון, לאחר ההפסד לחדרה שעצר מומנטום חיובי מהניצחון על אשדוד. "הייתה אכזבה גדולה אחרי המשחק האחרון אבל זה נותן לנו דחיפה גדולה לקראת המשחק הבא. אנחנו מתכוננים טוב כל השבוע כדי להגיע בשיא המוכנות לריינה, שזה יהיה משחק חשוב עבורנו. אנחנו בטח לא נוכל לקחת שלוש נקודות בלי התמיכה של הקהל, תמיד אני אומר שהקהל הוא השחקן ה-12 – אבל בהפועל הוא השחקן מספר אחד והוא משמעותי לנו מאוד".
בהתייחס לסגל השחקנים שיש לקבוצה והקרבות על הכרטיס לפלייאוף אמר: "אני חושב שיש לנו סגל מצוין שיכול לנצח כל קבוצה. יש לנו תחרות על כל עמדה וזה מוסיף בצורה ניכרת. אני חושב ומאמין שעם הסגל הזה, יחד עם יוסי והצוות – נוכל להגיע לפלייאוף העליון".
יש עניין
למה בחרת לשחק עם הספרה 66?
"לאורך כל הקריירה שיחקתי עם המספר 6. נולדתי ביוני ואני משחק בעמדה מספר 6, מה שמוסיף לחיבור שלי אליו. כשהגעתי, ראיתי שהמספר הזה תפוס – לא רציתי לוותר עליו אז הוספתי לו עוד 6".
מה אתה חושב על שיר השחקן שלך?
"עוברת בי צמרמורת בכל פעם שאני שומע את שיר השחקן שלי מהיציעים. מקווה שאוכיח את עצמי וימשיכו לשיר לי אותו, כי זה באמת נורא מרגש".
במשפט אחד: מה דעתך הקהל של הפועל?
"הקהל הכי נאמן והכי טוב בארץ בפער".
מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
"לראות משחקי כדורגל ולהיות עם המשפחה והחברים".
משהו שאנשים לא יודעים עליך?
"אני לוקח קשה את הכדורגל, לא רק כתחביב או מקצוע. למשל, אני שונא להפסיד, ואם זה קורה אני לא יוצא מהבית, מצב הרוח שלי משתנה עד כדי כך שאני מסוגל לריב עם האנשים הקרובים אליי".
עם החזרה למשחקים במציאות שונה לחלוטין מזו שהכרנו, עמרי אלטמן שיתף מתי הבין שבשלה העת לחזור ולשחק, דיבר על הכוח שמפגינה קהילת הפועל תל אביב לאורך הלחימה, הלוויות העצובות של אוהדינו וליווי המשפחות השכולות, התמיכה מחבריו הזרים לקבוצה והמשמעות הגדולה שנמצאת ברגליהם בימים קשים אלו. הראיון המלא לפניכם
הפועל תארח מחר (שבת, 15:00) את הפועל חיפה, למשחק הראשון מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל". בימים קשים, כואבים ועצובים שכולנו עוברים – הפועל שוב תעלה אל המגרש, ותנסה לספק רגעים קטנים של נחת ושמחה.
עמרי אלטמן, מהשחקנים המובילים בקבוצה, שיתף בראיון גלוי ופתוח על התחושות לקראת התמודדות שונה מהרגיל, בסיטואציה שטרם הכרנו.
על חזרת הליגה בזמן המלחמה: "התחושות די מעורבות עם חזרת הכדורגל. בהתחלה כשהודיעו לנו שחוזרים זה לא היה כזה פשוט, אבל אני חושב שהטריגר שסימן לנו שאנחנו צריכים לחזור והוא דבר מאוד חשוב – היה המפגש עם המשפחות השכולות בטקס ההוקרה וההנצחה שהפועל תל אביב ארגנה, שהיה עוצמתי ומרגש. הבנו מה ניצחון אחד בודד יכול לעשות למשפחה שכולה, מה גול יכול לעשות להם, על כמה שדברים כאלו מאחדים ומחברים אותם. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. אני באמת מקווה שנביא גאווה לכל המשפחות שאיבדו את היקרים להן".
"שמעתי המון סיפורים מרגשים", אמר עמרי, ״בטקס היה לנו יותר זמן לדבר ולשאול שאלות את האנשים שעברו את הדברים הכי קשים שאפשר לדמיין. הייתי בכמה לוויות, כל אחת מהן גרמה לי להבין את משמעות החיים ואני מרגיש שאני חלק מכל משפחה כזו. בכל פעם שהמשפחה סיפרה את הסיפור בזמן הלוויה הרגשתי שאני ממש מכיר את הבן אדם, גם מבלי להכיר אותו – כי הוא אדום, אחד משלנו".
במהלך התקופה, המועדון והאוהדים גילו מעורבות גדולה בתמיכה במשפחות השכולות, בתושבים שפונו מבתיהם ובאלו שנפגעו פיזית ונפשית מהמצב. "כשחקן ששיחק המון שנים בקבוצה הבוגרת של הפועל, לא תיארתי לעצמי עד כמה עוצמתית הקהילה הזו שנקראת הפועל תל אביב", שיתף אלטמן בגלוי. "אני חושב שכולנו, מהכי צעיר עד הכי בוגר, קיבלנו טעימה מה זה הפועל תל אביב, מה זו הקהילה הזו, מי אלה האוהדים האלה, מה זה המועדון הזה. איזה עוצמות, איזו גדולה, מה זה יכול לעשות לאנשים. אני מאוד שמח שכולם נרתמו ועזרו, מהשחקנים, ההנהלה וכל הצוות – שנתנו מעצמם ועדיין ממשיכים לתת. מחמם את הלב לראות זאת".
"אני רוצה לתת מילה טובה לזרים שלנו, שעמדו בפרונט, הביעו את דעתם ותמכו בנו", ביקש לציין. "היינו בקשר איתם גם כשהם לא היו כאן, תמיד עניין אותם ואני שמח שהם בצד שלנו, למרות שלא מחובתם להביע עמדה. כולם היו שם, אמיליו שענד את הסרט השחור במשחק נבחרתו כשהוא לא היה חייב לעשות זאת, חוסה ובראיין בהסברה ברשתות החברתיות וחוסה בפרט בראיונות לתקשורת הספרדית, מאוויס שהוא ישראלי לכל דבר מבחינתי אבל גם עזר בהסברה אין סופית וביקורים שונים".
כשנשאל האם היה בקשר עם בעלי המועדון אמר אלטמן: "הייתי בקשר רציף עם דייויד מינצברג לאורך התקופה, גם כשהפסקנו להתאמן וגם כשחזרנו לאימונים. הוא תמיד היה שם בשבילנו, תמיד תמך, עזר, דיבר ונכח – גם אם הוא לא באמת היה פה פיזית, תמיד הרגשנו אותו. אני גם העברתי את המסרים שלו הלאה לשחקנים. היה מאוד חשוב לדעת שהוא מאחורינו ואיתנו. ברגע שהיה את העניין של לבוא לקראת המועדון בנושא המשכורות לפי הדרך שהם ביקשו, לא היה פה ספק בכלל, כולם נרתמו ועזרו מבלי להניד עפעף ולקרוא את האותיות הקטנות. הכל היה בטוב, יש ביננו לבין הבעלים קשר טוב וזה דבר שמחבר את כולנו".
על התחושות במועדון בימים אלה: "בהתחלה התחושות היו קשות מאוד, לא היה פשוט לחזור. לא היה ראש לזה, במיוחד כשלא ידענו מתי הליגה תשוב, אם בכלל. היה קשה להרים את עצמך ואת הקבוצה. ככל שהזמן עבר הבנו שאין ברירה ושהכדורגל יחזור מתישהו – והנה זה חוזר. אנחנו מוכנים, דרוכים ויודעים מה מוטל עלינו וכמה אושר זה יכול להסב לאנשים. כל כולנו נהיה שם וניתן את הכל, נילחם בשביל האוהדים. התחלנו את העונה לא רע בכלל, הצגנו כדורגל טוב במיוחד במשחק האחרון בטדי. מקווה שנמשיך בדיוק משם".
לקראת המשחק בשבת: "אין לי ספק שהמשחק מול הפועל חיפה יהיה שונה מכל המשחקים שיבואו לאחר מכן. אף אחד לא יודע למה לצפות כאשר יש משחק ללא קהל ועוד עם המצב שבחוץ. כדורגל הוא אושר כלשהו, ובזמן כזה לעשות זאת זו פריבילגיה. לפעמים זה מרגיש כאילו לא צופים בכלום חוץ מחדשות, אבל אני בטוח שכשהכדורגל יחזור, ניתן בריחה קצרה של שעה וחצי לאנשים שיראו אותנו בטלוויזיה, בתקווה שיחזרו במהרה להיות איתנו ולתמוך בנו בתוך האצטדיונים. בטוחים שנעשה אותם גאים".
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - אלון שמלי ז״ל
מור שמלי הגיעה לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפרה על בעלה, אלון ז"ל, מאמן במחלקת הנוער של המועדון, שנרצח בפיגוע שאירע בטיול משותף שערכו השניים במצרים.
להאזנה ב-APPLE PODCAST לחצו כאן
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - ירון שי ז״ל
אופיר שי הגיע לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפר על אחיו, ירון ז"ל, שנפל בעת מילוי תפקידו כלוחם בסיירת הנח"ל.
להאזנה ב-APPLE PODCAST לחצו כאן
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - עידן רז ז״ל
אתי רז הגיעה לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפרה על בנה, עידן ז"ל, שנפל בעת מילוי תפקידו כלוחם ביחידת גולני.
להאזנה ב-APPLE PODCAST לחצו כאן
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - אופק קמחי ז"ל
אתי קמחי הגיעה לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפרה על בנה, אופק ז"ל, שנרצח במסיבה בקיבוץ רעים.
להאזנה ב-APPLE PODCAST לחצו כאן
הבלם בראיון ראשון לאתר הרשמי לקראת המשחק מול הפועל חיפה. הקריירה שלו, מה ידע על הפועל וישראל לפני שהגיע ואיך הוא מרגיש כאן היום, ההשתלבות בקבוצה וגם: שיר השחקן שלו שמבוסס על "דיינו" - ואיזה דבר פופולרי הוא ממש לא מחבב?
הפועל תל אביב תארח מחר (שבת 7.10, 18:00) את הפועל חיפה למשחק במסגרת המחזור השישי בליגת העל. הבלם בראיין פאסי, שהגיע להפועל בתחילת העונה, אמר לקראת ההתמודדות: "אחרי המשחק הרע בדרבי, לא הייתה לנו ברירה אלא לעשות משחק גדול נגד בית"ר כדי שיהיה לנו אמון במה שאנחנו עושים – וזה מה שעשינו בטדי. עכשיו יש לנו משחק נוסף, נגד הפועל חיפה שהתחילה ממש טוב את הליגה. אנחנו צריכים להמשיך להתמקד ולהתרכז במה שאנחנו צריכים לעשות ולנצח את המשחק הזה בדרך הטובה ביותר".
"שמח מאוד להיות בהפועל, כולם כאן כמו משפחה"
הבלם הצרפתי-קונגולזי בן ה-25 הצטרף אלינו בתחילת העונה, ממש עם חזרת הקבוצה ממחנה האימונים, כשחתם על חוזה לשנתיים.
"גדלתי בספרד, אנגליה ובעיקר בצרפת – שם גדלתי בדרום צרפת, במרסיי יחד עם משפחתי" סיפר פאסי על ילדותו, נעוריו והקריירה שלו ככדורגלן. "בסביבות גיל 15 הלכתי לאקדמיה של מונטפלייה, ולאחר מכן המשכתי בצרפת במועדון אולימפיק מרסיי. בשלב הבא חזרתי למונטפלייה, ועשיתי הכל כדי לחתום על החוזה הראשון המקצועני שלי בליגה הראשונה. בהמשך הושאלתי למועדון לה האבר לעונה אחת, ושנה לפני תום החוזה שלי עם מונטפלייה עברתי לליגה השנייה בצרפת – שם שיחקתי במשך ארבע שנים. העונה הגעתי להפועל".
כשנשאל מה ידע על הפועל ועל ישראל לפני שהגיע ארצה ענה: "התחלתי להכיר קצת את הפועל בשנה שעברה, כי יש לי חברים שמשחקים בליגה הישראלית, אז יצא שהתחלתי קצת לראות את המשחקים. מעולם לא הייתי בישראל לפני כן, ואני חושב שזו הייתה טעות כי זו מדינה מדהימה. תל אביב היא עיר מדהימה. אני אוהב את ההרגשה של העיר הזאת ואני מאוד נהנה להיות כאן ולהיות במועדון כמו הפועל, שהוא מועדון גדול בליגה. אני ממש שמח להיות כאן".
"הפרויקט של המועדון הוא אחת הסיבות שגרמו לי להגיע לכאן" הסביר בראיין כשנשאל מדוע בחר לחתום בהפועל. "הכל כאן חדש – וכך גם היעדים שלנו. המועדון הזה היה בפסגה וצריך להיות בפסגה – והרצון שלי הוא להיות בפרויקט ששם את הקבוצה הזו בחזרה בצמרת".
"אני ממש שמח להיות בהפועל תל אביב" הוסיף. "השחקנים שלנו ממש טובים, הצוות מדהים, הצוות תומך ועוזר. זה מרגיש כמו משפחה גדולה – השחקנים, הצוות ושאר האנשים שעובדים במועדון. האוהדים שלנו מדהימים, באמת. מה שאני אוהב בהם הוא שנראה שהם לא הפכו לאוהדים סתם ככה, אלא בגלל שאני חושב שזה משהו שעובר מדור לדור במשפחה, מורשת אמיתית. אני באמת אוהב את המועדון הזה".
בראיין שיחק בכל משחקי גביע הטוטו, כשבארבעה מהם השלים 90 דקות. לקראת משחק הליגה הראשון נפצע, ואת הופעת הבכורה שלו בליגה ערך בתיקו 0 מול הפועל ב"ש במחזור השלישי. במשחק האחרון פתח בהרכב לראשונה בליגה, השלים 90 דקות ועזר לקבוצה לשמור על שער נקי בדרך לניצחון בטדי. "כשהגעתי, שיחקתי ברוב המשחקים ולאחר מכן נפצעתי, לא משהו חמור מדי. פספסתי כמה משחקים בתחילת העונה. הקבוצה התחילה טוב את העונה, אז הייתי חייב לעבוד כדי לחזור טוב מבחינה פיזית. במשחק האחרון קיבלתי את ההזדמנות ועשינו משחק מדהים בטדי עם תוצאה נהדרת. עכשיו אני מרגיש טוב, ואני חושב שהשילוב בקבוצה הוא גם כזה. כולם עזרו לי להבין טיפה עברית, עכשיו אני יודע כמה מילים אז זה יותר קל. כשאתה על המגרש, כולם יודעים מה לעשות. זה כדורגל, לא שפה, הכדורגל הוא אוניברסלי וכולם יודעים מה צריך לעשות. אתה יודע, בכדורגל אתה אף פעם לא מבטיח את מקומך בהרכב, זה לא תפקידך. אתה צריך להתאמן טוב, להיות טוב במשחקים – והמאמן צריך לקבל את ההחלטה. עליך להיות מרוכז במה שאתה צריך לעשות ולבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר".
זווית אחרת
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
"רוב הזמן הפנוי שלי הוא עם המשפחה, אני גם הולך הרבה לים. באופן כללי אני נהנה מאוד מתל אביב, מבקר בפארקים ומטייל בחוף היום. אני רוצה לראות הכל במדינה הזו, כי אני ממש שמח להיות כאן. אני אוהב את ההרגשה שיש לנו פה ואת האנשים שממש עוזרים לי".
מי החברים הקרובים שלך בחדר ההלבשה?
"אני בקשר טוב עם כולם, אבל באופן טבעי יש כמה שאני בקשר יותר קרוב איתם. חוסה רודריגס למשל, אנחנו עובדים ביחד בחדר כושר, בבקרים, באימונים. גם עם נועם בונה שהוא צרפתי אני מבלה. כל החבר'ה כאן בקשר טוב איתי, לימדו אותי הרבה מילים בעברית ונותנים הרגשה חיובית. יש אווירה טובה, כולם ממש אדיבים".
איזה שחקן היית לוקח לאי בודד?
"הייתי לוקח את חוסה רודריגס. הוא מדבר ספרדית, אז יהיה לי ממש קל".
מה דעתך על שיר השחקן שלך, שמבוסס על אחד משירי חג הפסח?
"באמת? לא ידעתי שזה שיר שהיהודים שרים בחג הפסח, נשמע ממש נחמד. אני אוהב את הרגע שהם שרים אותו, כי זה כמו התייחדות בין השחקן והאוהדים – שגורם לי לרצות לתת הכל עבורם".
משהו שאף אחד לא יודע עליך?
"אני שונא משחקי וידאו. שונא, שונא, שונא".
הקשר חוסה רודריגס בראיון לאתר הרשמי לקראת המשחק מול בית"ר ירושלים, על האכזבה מהדרבי וההתאוששות ממנו, המטרות שלו כשהגיע להפועל, פתיחת העונה, האהבה הגדולה לישראל וגם: הקשר עם הקהל בטוויטר
חוסה רודריגס הגיע להפועל בתחילת העונה והתחבר במהרה למועדון ולאוהדים. אחרי השבוע החולף והאירועים שהתלוו אליו, הקשר הגיע לראיון לאתר הרשמי והתייחס לדרבי שאירע לפני מספר ימים: "התאכזבנו מאוד מהתוצאה, בעיקר כי ידענו את חשיבות המשחק עבור האוהדים שלנו ועבור הקבוצה. אבל שחקן בכיר במועדון גדול מתעורר יום אחרי המכה הקשה הזו, וכאיש מקצוע, אתה חייב לראות את הכשלים ולהשתפר כדי שזה לא יקרה שוב בעתיד".
הפועל תתארח מחר (שני, 2.10) אצל בית"ר ירושלים למשחק פיקנטי נוסף: "הולך להיות משחק קשה מאוד נגד בית"ר", אמר רודריגס, "זו קבוצה טובה שצריך לכבד אותה, אבל גם אנחנו קבוצה חזקה והם יהיו חייבים לכבד אותנו".
"בטוח שאם נהיה סבלניים – נחזור להיות בין הטובים בארץ"
הקשר הספרדי בן ה-28 הגיע אלינו הקיץ ובמהרה הפך לשחקן חשוב בחוליית הקישור של הקבוצה ומנהיג שקט על כר הדשא ובחדר ההלבשה. "אני שחקן שתמיד נוטה ללכת למועדונים גדולים כדי להילחם על דברים. אני יודע שהפועל מגיעה אחרי שנים רעות, אבל אני בטוח שיום אחד היא שוב תהיה בטופ של הכדורגל הישראלי. אני יודע שזו עונה של מעבר ויכול להיות שיהיו תקופות רעות. אך אני משוכנע שאם האוהדים והמועדון יהיו סבלניים - בקרוב נחזור להיות בין הטובים בישראל. לפני שהגעתי לכאן, היו לי אפשרויות אחרות עם פחות לחץ, אבל החלטתי לבוא לכאן כדי לקחת את הפועל לרמה הכי גבוהה, ואני יודע שאשיג את זה, כמו שעשיתי, למשל, בחיפה. באופן אישי, אני מנהיג שקט והמטרה שלי היא להביא את הפועל לאירופה ולהיות אחד השחקנים הטובים בליגה ובהפועל בפרט".
על פתיחת העונה שלנו עד כה אמר חוסה: "לכל שינוי חייב להיות את הזמן שלו. סליחה שאני מעצבן ומזכיר שוב את חיפה, אבל זה אותו מצב או מאוד דומה לו. בהתחלה היו הרבה שינויים, אבל בסוף היינו אלופים במשך שנתיים כי האמנו בעצמנו. עכשיו קורה אותו דבר בהפועל, פתחנו טוב את העונה חוץ מהמשחק עם מכבי. צריך סבלנות, זה יתחבר".
עבור רודריגס זו השנה הרביעית בישראל, לאחר ששיחק בארץ במדי מכבי ת"א (עונת 17/18) ומכבי חיפה (עונות 20/21 ו-21/22). "לא דמיינתי שאחיה כאן, אבל אני שמח שהגורל הביא אותי הנה. אני אדם דתי והמדינה הזו קדושה עבורי. אני חושב שהטבעתי את חותמי בהיסטוריה של הכדורגל כאן וזה חשוב מאוד בשבילי - ואני רוצה לעשות זאת גם עם הפועל. אני גאה לייצג את ישראל ברחבי העולם, מקווה שיום אחד אוכל לשחק עבור הנבחרת ושהילדים שלי יגדלו כאן כישראלים".
רודריגס והקהל – גם בטוויטר
העוקבים בטוויטר (X) מתקשים להתעלם מהנוכחות של חוסה ברשת החברתית הפופולרית, שדי נדירה אצל שחקני הכדורגל בארץ. "אני אוהב את הטוויטר, יש לי יותר מ-300,000 עוקבים בפלטפורמה הזו. זו רשת חברתית של ביטוי חופשי ואני אוהב לראות איזה דעות יש להם על המועדון, המשחקים והשחקנים שלנו. אבל בסופו של דבר אני מקצוען, ויש לכבד כל דעה בידיעה שהיא תמיד מנקודת מבט של אוהד".
לסיום, נשאל רודריגס מה דעתו על הקהל האדום: "אני באמת מאמין שהאוהדים שלנו הם מהטובים בישראל. אני חושב שהם נותנים לנו הכל, ובשנים האחרונות הם קיבלו מעט. אני מתאר לעצמי שאם ניכנס לאירופה או נזכה באיזה תואר כמו שצריך לקרות, יהיה כאן פרץ אדיר של שמחה".