הקפטנית שהפכה למנהלת המקצועית של מחלקת הנשים והנערות, מספרת על המעבר מהדשא לניהול, הרצון להפוך את מחלקת הנשים למובילה בארץ, ההתמודדות עם הקשיים והאתגר להחזיר את הקבוצה לימים טובים יותר
לפני פחות מחודשיים, אשרת עיני עוד הייתה על כר הדשא, נלחמה בכל משחק עבור החולצה האדומה. היום, בתפקיד חדש ומאתגר כמנהלת המקצועית של הקבוצה, היא עומדת בחזית המהפכה שנועדה להפוך את מחלקת הנשים של הפועל תל אביב לטובה בארץ.
קבוצת הבוגרות רושמת עד כה עונת הסתגלות פחות מוצלחת בליגת העל, והיא בעיצומו של מאבק הישרדות בליגה. הפועל נמצאת מתחת לקו האדום, מרחק עשר נקודות מ-א.ס.א ת"א שמעליה, כשנותרו עוד חמישה משחקים לסיום העונה הסדירה ושישה משחקי פלייאוף.
בראיון לאתר הרשמי, אשרת מסכמת את חלון ההעברות הראשון שלה בתפקיד החדש, מספרת על העבודה עם הצוות המקצועי, ההתמודדות עם הלחץ במאבקי ההישרדות – ועל איך גורמים לשחקניות להאמין מחדש.
איך את מסכמת חודשיים ראשונים בתפקיד?
״מאוד מאתגר. אנחנו כאן כדי לעבוד קשה ולעשות דברים בסטנדרט שונה לגמרי. אבל לפני הכול, אנחנו צריכות לתקן את מה שנעשה לא נכון – גם בהרגלי עבודה וגם בכל מיני ויתורים עצמיים ואחרים שהיו פה. אנחנו ממש צריכות לעשות יישור קו וסדר ולבנות את הבסיס כמו שצריך, כדי שנוכל מעליו לבנות את המגדלים הגבוהים אליהם אנחנו מכוונים.
מבחינה אישית, יש כל כך הרבה עבודה שאני אפילו לא מתייחסת לעניין של לא לשחק כדורגל. יש שיגידו שאני בשלב ההכחשה, אבל זה לא שם. אני מתרכזת בעבודה שאני צריכה לעשות, גם בצד המקצועי וגם בצד הניהולי, ובתרבות הארגונית שאנחנו רוצות לשנות״.
מה הניע אותך לקבל את תפקיד המנהלת המקצועית אחרי שנים כשחקנית?
״אני אגלה לך סוד – הייתי אמורה לפרוש בסוף השנה הזו ואז לקבל את התפקיד. אבל זה היה "צו השעה". הפועל הייתה צריכה את זה, וכשהפועל קוראת – נענים.
אני רואה בזה הזדמנות מאוד גדולה. האתגרים גדולים, אבל יש את המשאבים והכלים כדי לצלוח אותם, גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כשנותנים לך הזדמנות ונותנים לך כלים – את לוקחת״.
כמה קשה היה מעבר מהדשא לעבודה מעבר לקווים?
״אני יכולה להגיד שעבדתי על עצמי עם קואוצ'רית כבר מעל שנה כדי להיות מוכנה לרגע הזה של להפסיק לשחק. אף פעם אי אפשר להיות לגמרי מוכנים, אבל זה כן חיזק אותי לקראת הרגע הזה.
הייתי אמורה לפרוש עוד שלושה חודשים, אז אם מסתכלים על זה לוגית – זה רק הקדמה, אבל כדורגל זה לא דבר לוגי. הרגש הוא זה שהניע אותי לקבל את התפקיד מוקדם מהצפוי, במיוחד אחרי כל הטלטלות שהקבוצה עברה״.
ההגדרות של מנהלת מקצועית מאוד שונות ממועדון למועדון, מה בעצם הסמכויות שלך? במה מתרכזת העבודה שלך עכשיו?
״התפקיד שלי כולל ניהול הצוות המקצועי, סגל השחקניות, אחריות על פיתוח המחלקה – גם של הנשים וגם של הנערות. אנחנו רוצים לגדל ולשפר את ההון האנושי והמקצועי. בנוסף, יש פה גם ראייה אסטרטגית קדימה – איך אנחנו רוצות לפתח את המחלקה כך שתהיה מחלקת הנשים המובילה בארץ.
המטרה היא לא רק לייצר שחקניות טובות אלא גם לפתח אותן ברמה האישית והאנושית. לכן אנחנו בונות תוכניות העשרה לשחקניות. אנחנו לא פרויקט קהילתי-חברתי – אנחנו מועדון כדורגל מקצועני, ואנחנו נמדדות גם בהצלחות הספורטיביות שלנו.
ההצלחה השנה תהיה להישאר בליגה, אבל בשנה הבאה זה כבר לא יחשב כהצלחה – אנחנו צריכות להגדיר מטרות חדשות כל הזמן״.
מה היו המטרות המיידיות שלך עם כניסתך לתפקיד?
״עוד שחקניות. היינו חייבות להשלים את הסגל, גם מבחינה כמותית וגם מבחינה איכותית.
מאוד קשה להביא שחקניות זרות לארץ – גם כי זו מדינת ישראל, וגם כי זו ליגת העל הישראלית. למרות שלכדורגל הגברים יש מדי פעם הצלחות בזירה האירופית ושומעים על הכדורגלן הישראלי בעולם, בכדורגל הנשים אין לנו עדיין הצלחות גדולות. המטרה שלנו בחלון הייתה להביא שחקניות מתוך הליגה שכבר מכירות את המצב בישראל ולא יהיו מופתעות ואני שמחה שעמדנו בזה.
צירפנו לסגל שתי שחקניות ישראליות - את עדן אביטל שהיא שחקנית מוכחת ואחת הטובות בארץ, אם תשאל אותי היא הכי טובה אבל אני לא אובייקטיבית... ואת סופיה וולדוזלוב שהיא בלמית צעירה מבטיחה.
חלון ההעברות השנה היה מאוד קשוח גם בגלל המצב של הקבוצות האחרות, גם בגלל המצב בטבלה וגם בגלל הכניסה של עופר (בן זאב, מאמן הקבוצה) ושלי לתפקיד כשהחלון בעיצומו. כמו שאמרתי אנחנו מאוד סומכים על הסגל הקיים וגם אם לא היה מגיע חיזוק בכלל המטרות והאמונה בסגל היו נשארים אותו דבר. בסופו של דבר התחזקנו בשחקנית הגנה ובשחקנית התקפה שיכולות לתרום לקבוצה באופן מיידי וזה מה שחשוב. לצערי נפרדנו מפאביולה מריה סנצ׳ס, שעברה בהשאלה להפועל פתח תקווה לבקשתה. אנחנו מרוצים מהחלון ויודעים שעם כל סגל - יש הרבה עבודה לפנינו".
ספרי על תהליך בחירות השחקניות החדשות
״יש לנו תהליך ניתוח מאוד מקיף לשחקניות שאנחנו רוצים להביא, במיוחד מתוך הליגה הישראלית. אנחנו בודקים מגוון אספקטים – מקצועיים ומנטליים. אני יכולה לתת חוות דעת מבוססת על שחקניות שאני מכירה, כולל איך הן תורמות לחדר ההלבשה, איך הן מגיבות לסיטואציות שונות – דברים שלא תמיד אפשר לדעת רק מניתוח מקצועי.
בגלל ההיכרות שלי עם הליגה, אני יכולה לומר לא רק מה כל שחקנית מביאה מבחינה מקצועית, אלא גם איך היא משתלבת חברתית, איך היא מתמודדת עם לחץ, וזה מידע שלא תמיד זמין למאמנים אחרים.
מעבר לכך, זו הפעם הראשונה שעופר והצוות עובדים בעולם כדורגל הנשים, אז יש גם עקומת למידה משמעותית. אנחנו מנתחים את החוזקות והחולשות של כל ליגה, ומבינים את ההבדלים בין השחקניות״.
את מרגישה שאפשר להישאר בליגה עם הסגל הנוכחי?
״אנחנו מאוד מאמינים בסגל השחקניות שיש לנו. הקבוצה שנבנתה בתחילת העונה נועדה להיות קבוצה דומיננטית, שתשלוט במשחק ותשמור על החזקה בכדור.
לצערי, מבחינה מקצועית זה לא תורגם עדיין לדשא – גם בגלל דרישות מקצועיות שונות שהוצבו, וגם בשל ביצועים שלא היו ברמה מספקת. אני אומרת את זה מתוך היכרות עמוקה, כי עד לא מזמן הייתי חלק מהקבוצה, ולכן אני לא מאשימה אף אחת.
מה שכן, בחודש האחרון התמקדנו קודם כל בחיזוק השחקניות ובשיפור הביטחון שלהן. בנוסף, הבהרנו להן טרם סגירת החלון שאנחנו לא מתכננים לשחרר אף אחת – כל עוד הן עומדות בסטנדרטים שאנו מציבים.
אנחנו עובדים עם חבורה של שחקניות ונשים מופלאות. כמו שאמרתי, הן עברו טלטלות מאוד משמעותיות, והכי קל היה להרים ידיים וללכת – אבל אף אחת מהן לא רצתה לעשות את זה.
בסופו של דבר, יש קו אדום מאוד ברור – שחקנית שנמצאת כאן רק כדי "להעביר את הזמן" או שלא באמת משקיעה, לא תוכל להיות חלק מהקבוצה. הדרישות שלנו הן קודם כל מקצועיות, והן מדידות. אנחנו בתהליך שבו אנחנו מבהירים לשחקניות מה הסטנדרטים שאנחנו מציבים, איך אנחנו רוצים להגיע אליהם, ואנחנו גם מספקים להן את כל הכלים כדי לעמוד בכך.
בסופו של דבר, זו בחירה שלהן – מי שתבחר להשקיע ולהשתמש בכלים שאנחנו נותנים לה, תוכל להצליח כאן. מי שלא, פשוט לא תהיה כאן. הן מבינות את זה, וגם השחקניות שיגיעו בעתיד יבינו שזה הסטנדרט שלנו – וזה הכיוון שבו אנחנו הולכים״.
קבוצה שמתקשה לאורך שלבים ארוכים בעונה בטח מאבדת גם ביטחון, איך מחזירים לשחקניות את הביטחון?
״העבודה שלנו היא גם פרטנית וגם קבוצתית. השחקניות שהגיעו לקבוצה הן שחקניות טובות ומנוסות. למשל, אנה צ'מינובה היא קפטנית נבחרת גיאורגיה, קארין סנדל היא שיאנית ההופעות בנבחרת ישראל, ושי פרל וקורל חזן שיחקו בליגות מובילות באירופה.
הדגש אצלנו הוא על דרישות מקצועיות גבוהות שלא היו כאן קודם. המאמן עובד גם עם קבוצת הגברים, והוא מביא סטנדרטים גבוהים.
אנחנו גם משתמשים בנתונים סטטיסטיים כדי להמחיש לשחקניות את השיפור שלהן. למשל, אחרי המשחק מול הפועל פ"ת, קיבלנו דו"ח שמראה שהקבוצה הובילה כמעט בכל הקטגוריות החשובות. כשהצגנו את זה לשחקניות, הן היו מופתעות – וזה מראה כמה חוסר ביטחון היה לפני כן, ואיך העבודה שלנו מתחילה להשתלם״.
מה ההבדל בסטנדרטים ובתנאים פה בהפועל לעומת קבוצות אחרות בליגה?
״ברוב הקבוצות אין את הסטנדרטים שקיימים כאן. אנחנו מודדים הכל – עומס אימונים, קילומטרים שרצים ומדדים נוספים. יש כאן אימוני חדר כושר מותאמים אישית לכל שחקנית. אנחנו מעניקים לשחקניות תנאים שהן לא קיבלו בשום מקום אחר. זה עובד לטובתנו – שחקניות מדברות אחת עם השנייה, ומה שהן חוות כאן עובר מפה לאוזן. מי שתבוא לכאן אולי תופתע מהרמה, אבל היא כבר תדע שיש לה כאן מעטפת מקצועית ואנושית שאין במקומות אחרים״.
ספרי על העבודה עם הצוות המקצועי החדש
״עופר אמנם מונה לפני שהתחלתי בתפקיד החדש אבל אני יכולה לומר שהוא בחור מצוין ומאמן מקצועי מאוד. למרות שלא ידענו עד כמה הוא יתאים לסיטואציה, מהר מאוד הבנו שהוא האדם הנכון במקום הנכון.
מבחינת הידע והעבודה שלו, הוא מקצוען אמיתי. אני עצמי לומדת ממנו דברים חדשים בכל יום. אנחנו עובדים יחד בצמידות, והוא ממש פרטנר להתוויית הדרך של הקבוצה. הוא לא רק מבצע את האימונים ומתווה את תוכנית המשחק – אנחנו יושבים ומקבלים כמעט את כל ההחלטות ביחד.
אם יש אימון שמתחיל בשבע ורבע בבוקר, השחקניות צריכות להיות כבר לפני כן בחדר הכושר. לכן, אנחנו מגיעים לכאן כבר בשש בבוקר – שותים קפה יחד, עוברים על תוכנית האימון, מוודאים מה צריך לעשות, אילו נקודות אנחנו רוצים להדגיש, עם אילו שחקניות נרצה לשבת לווידאו אישי או לשיחות אישיות, ומה האסטרטגיה שלנו להמשך היום.
יש לנו בערך 15 קבוצות וואטסאפ שונות שמכסות את כל תחומי העבודה – משימות, אסטרטגיה, עניינים מקצועיים, סקאוטינג ועוד. בנוסף, אנחנו עובדים בצמוד עם טל אנוך, שמשמש כעוזר של עופר ועובד כאנליסט בקבוצת הגברים, ועומר, שהוא האנליסט של קבוצת הנשים.
תמיד אומרים שאם אתה רואה שהכלב שלך מתחיל להזדקן – תביא לו גור צעיר שיחיה אותו. אז במקרה הזה, אני הכלב המזדקן (צוחקת), וטל, עומר ועופר – כולם בני 21-22 – עובדים יותר שעות ממה שיש ביממה. וזה מדבק! האנרגיות שלהם מושכות את כולנו למעלה, ואנחנו עובדים יחד גם על פרויקטים לטווח הרחוק״.
מה חשוב לך להגיד לאוהדים?
״קודם כל שהם חסרים לנו. מאז שהקבוצה חזרה ב-2019, היה ברור לכולם שאין בליגה אף קבוצה עם תמיכה כמו של הפועל תל אביב.
שיחקנו בליגה הלאומית והייתה תמיכה גדולה יותר. אני מבינה שקרו דברים שהרחיקו את האוהדים, אבל אני רוצה לגשר על הפערים האלה.
לפני שנכנסתי לתפקיד, נפגשתי עם כמה אוהדים מסורים כדי להסביר להם איך הדברים מתנהלים מהצד שלנו. הרבה שחקניות כאן עשו הכל כדי שהמועדון הזה ימשיך להתקיים. אני מקווה שנוכל להתגבר על המחלוקות ולחזור להיות מחוברים, הפועל ת"א זה קודם כל הקהל שלה״.
שאלות מהירות:
1. שחקנית מהעולם שהיית רוצה להביא להפועל - אייטנה בונמטי
2. קבוצה אהובה בעולם - ברצלונה נשים
3. השחקנית הכי טובה ששיחקת איתה - קארין סנדל
4. פנדל בדקה 90: בעיטה למעלה או שטוח לפינה? - שטוח לפינה
5. השיר האהוב עליך של הפועל - לא שכחתי את כל מה שאיתך עברתי
הקבוצה תפגוש השבוע הקרוב את קרית גת (יום שני 3.3, 19:30, כרמי גת) והפועל באר שבע (יום חמישי 6.3, 18:30, מתחם חודורוב)
יזן נסאר נהנה מהתקופה הטובה, מספר על ההתאקלמות במועדון, התמיכה האדירה מהקהל, החלום על המשחקים הגדולים בליגת העל וגם: איך הקבוצה מתמודדת עם הלחץ במאבקי הצמרת?
יזן נסאר הוא אחד מהשחקנים שתפסו מקום של קבע בהרכב, ומציג יכולת טובה באגף שמאל של חוליית ההגנה. המגן השמאלי בן ה-27 מספר על החיבור המיידי עם הקבוצה, הלחץ שמגיע עם הציפיות להחזיר את הפועל לליגת העל, הדרך הארוכה שעבר מהליגות הנמוכות עד להפועל - ועל ההרגשה לשחק מול הקהל האדום: "בכל מזג אוויר ובכל מגרש הם איתנו. אנחנו רוצים להחזיר להם את האהבה – והדרך היחידה היא לעלות ליגה".
אתה נמצא בעונה הראשונה שלך בהפועל, איך הייתה ההתאקלמות שלך במועדון ובקבוצה?
״אני מרגיש מצוין. השחקנים פה ברמה גבוהה, המועדון מתנהל מעולה ולא חסר לנו דבר. יש לנו קהל שדוחף אותנו כל הזמן וכיף לי להיות פה, אף פעם לא הייתי במועדון עם כאלה תנאים. יש פה הכל: חדרי כושר, מגרשים ברמה גבוהה, הנהלה וצוות שתומכים בנו, והקהל… פשוט חוויה״.
איך אתה מרגיש באופן אישי בתקופה האחרונה? איך אתה חווה את העונה שלך עד כה?
״אני מרוצה ממה שאני עושה, אבל תמיד רוצה לתת יותר – לקבוצה, לשחקנים, לחברים שלי. המטרה שלנו היא לעלות לליגת העל, ואני אעשה הכל כדי שזה יקרה״.
אחרי המשחקים האחרונים, איך התחושות?
״אנחנו מרגישים טוב. יש שינוי בקבוצה – כל אחד יודע את התפקיד שלו, משקיעים באימונים ואף אחד לא מוריד ראש. זה גם מתבטא במשחקים – אנחנו נותנים 100% בכל דקה על הדשא, ומאמינים שבסוף נשיג את המטרות שלנו״.
עשינו רצף נצחונות טוב ועדיין לא הגענו למקום ממנו עולים ליגה, כמה זה מלחיץ? איך אתם מתמודדים עם הלחץ והציפייה לנצח בכל משחק?
״הלחץ קיים, אבל אנחנו יודעים שהדברים תלויים בנו. אם נגיע מוכנים לכל משחק, נעשה את העבודה שלנו כמו שהמאמן והצוות דורשים – אז אין סיבה שלא ננצח כל קבוצה בליגה. אנחנו מרגישים שקבוצה יכולה וחייבת להשלים את המשימה״.
לקח יחסית הרבה זמן עד שהבינו מה הפוטנציאל שלך. תמיד האמנת?
״כן. זה לקח זמן בגלל שהייתי בכפר שלי, תורען, שם שיחקתי עד גיל נוער. אחר כך עברתי לליגה ב' ושיחקתי בכאוכב, שם עלינו ליגה. לאחר מכן שיחקתי שנתיים בליגה א', עברתי לסכנין ושיחקתי שם שלוש שנים. בשנה האחרונה שלי שם נפצעתי, וזה מה שגרם לי לחזור לליגה הלאומית. שיחקתי בבני יהודה עונה אחת עד שהגעתי לפה. תמיד דיברו עליי, אמרו שיש בי משהו מיוחד, אבל הדרך האמיתית שלי התחילה רק כשהגעתי לליגה א', שם עשיתי שתי עונות מצוינות, זכיתי בתואר המגן הטוב בליגה, ומשם התקדמתי לליגת העל״.
אתה חולם לפעמים על העתיד שלך במועדון? חזרה למשחקים הגדולים בליגת העל?
״בטח, כל הזמן. אני חולם לשחק במשחקים הגדולים מול הקהל שלנו שדוחף אותנו בטירוף. זה משהו שאני ממש מצפה לו, ואני מקווה להמשיך עם הפועל בליגת העל אם נעלה, ולהיות כאן עוד הרבה שנים״.
הקהל נותן לכם תמיכה אדירה, בכל משחק - בית וחוץ, כמה זה משפיע עליכם כשחקנים?
״זה משפיע המון! הקהל שלנו דוחף אותנו בכל משחק, בכל מגרש ובכל מזג אוויר. הם מגיעים לכל מקום וזה מדהים לראות את זה. אנחנו רוצים להחזיר להם והדרך הכי טובה לעשות את זה היא לעלות ליגה״.
מחר אנחנו פוגשים את הפועל רמת גן למשחק עונה בשבוע בו הספקנו כבר לשחק ולנצח את אום אל פאחם, איך אתם מתמודדים עם העומס? איך התחושות לקראת המשחק מחר?
״יש לנו סגל גדול ואיכותי ואנחנו מוכנים לתקופה הזו. זה עומס גדול, אבל הצוות המקצועי מכין אותנו היטב. המשחק נגד אום אל-פחם היא חשוב מאוד ואני שמח שניצחנו, מיד אחריו התחלנו להתמקד במשחק מול רמת גן״.
שאלות מהירות לסיום:
1. קבוצה אהובה בעולם? ברצלונה
2. השחקן הכי טוב בעולם בתפקיד שלך? ג'ורדי אלבה
3. עם איזה שחקן בקבוצה אתה הכי נהנה לשחק? אחמד עאבד
גוני נאור אמנם חתם בהפועל בקיץ האחרון, אבל המחשבה על המעבר התבשלה אצלו כבר תקופה ארוכה. בריאיון לאתר הרשמי הוא מספר על הרצון לקחת חלק בהתקדמות המועדון, על החלק שלו בחדר ההלבשה ועל ההכנות למשחק החשוב מול הפועל פ"ת
גוני נאור הצטרף להפועל רגע לפני פתיחת משחקי הליגה, ועד עתה פתח בכל משחקי הקבוצה (19 הופעות) בהם כבש שלושה שערים. נאור בן ה-25 עשה את צעדיו הראשונים בבוגרים בהפועל ירושלים מהליגה הלאומית, עמה עלה לליגת העל בהמשך והפך לשחקן משמעותי - שבהמשך עבר לשורות מכבי חיפה, בה שיחק במשך שנה וחצי. כאמור, בתחילת העונה גוני הצטרף להפועל כשחקן מוביל - ועד עתה מהווה חולייה חשובה במערך של הקבוצה.
מהו הזיכרון הראשון שלך מכדורגל? מתי הבנת שזה מה שתרצה לעשות בחיים?
"כבר בגיל צעיר מאוד, בגן, בכיתה א', תמיד אהבתי לשחק כדורגל עם חברים. בתור ילד ניסיתי גם טאקוונדו וכדורסל, אמא שלי דחפה אותי ללכת לטאקוונדו אבל אני התעקשתי על כדורגל, היא פחות התלהבה אבל זה היה חזק ממנה".
איזה תפקיד היה למשפחה שלך בקריירה שלך? יש מישהו במשפחה שמלווה אותך במיוחד?
"אבא שלי מלווה אותי כל השנים, יש לנו קשר מאוד קרוב. בתור שחקן צעיר, לא משנה איפה התאמנתי הוא היה מגיע לכל אימון ובוודאי שלכל משחק, היינו חוזרים יחד מאימונים ומשחקים. עד היום הוא עוזר לי בקבלת ההחלטות, בחתימה על חוזים ובכל מה שצריך. אבא שלי הוא לא מהסוג ההורים שמבקרים מקצועית אלא יותר מעודד אותי ותומך".
איך אתה נרגע אחרי משחקים?
"אני אדם די רגוע, אחרי משחקים אני פשוט יוצא עם הכלבה שלי לטיול. אני לא עצוב מדי אחרי הפסדים ולא שמח מדי אחרי ניצחונות, אני אוהב שזה ככה. זה עוזר לי לשמור על יציבות במקצוע לא יציב, אני חושב שחלק מהתפקיד שלנו כשחקני כדורגל זה לייצר לעצמנו יציבות".
מה התחביבים שלך מחוץ לכדורגל?
"אני מאוד אוהב ספורט - גם מה שלא כדורגל - טניס, כדורסל ואפילו פאדל. אני רואה הרבה ליגה אנגלית וגם לא מעט כדורגל ישראלי. מעבר לזה, אני עושה תואר במדעי המחשב וזה מעניין אותי מאוד - ההתעסקות במתמטיקה, מחשבים ותכנות".
לאחרונה עברת לראשונה לתל אביב, ספר על החיים בעיר.
"החיים טובים, כמו שסיפרו לי כל השנים. אחותי גם גרה בעיר וזה כיף שאנחנו קרובים, יש לי לא מעט חברים שגרים פה".
מי השחקן או האדם שהכי השפיע עליך, ולמה?
"יש הרבה. ההורים היקרים שלי, שמשפיעים עליי ומלווים אותי מקרוב לאורך השנים. כמובן שגם בת הזוג שלי, לילך, שמאוד תומכת בי, מכילה אותי בתקופות קשות - ומוסיפה לי המון. מאמנים שמאוד השפיעו עליי הם רפי אזולאי ושלומי דהאן, הם אימנו אותי ארבע שנים בגילים הצעירים ועזרו לי המון, למדתי מהם המון על אופי, לחימה ומשמעת ו-ווינריות".
ספר על ההחלטה להגיע להפועל, קצת על השיחות שהביאו אותך לפה
"ההחלטה הזו התבשלה בי הרבה מאוד זמן, עוד לפני שקיבלתי את ההצעה. ראיתי לאיזה עתיד ורוד המועדון הולך ורציתי להיות חלק מזה - להפוך את החזון למציאות. זה רעיון שבא יותר ממני מאשר מהסוכנים שלי. מן הסתם היו לא מעט אנשים שפחדו מההחלטה לרדת לליגה הלאומית כי יש בזה סיכונים. כמובן שרציתי שהקבוצה תישאר בליגה, אבל גם אחרי הירידה היה לי ברור שאני רוצה להגיע לפה. אני מסתכל קדימה ורואה את העתיד של המועדון הזה ושמח עם ההחלטה. המטרה המיידית היא כמובן לעלות ליגה, אני מאמין שנעשה זאת ורוצה להישאר פה עוד הרבה שנים".
ספר על ההתאקלמות שלך במועדון, מה הדברים שהבחנת בהם עם ההגעה לכאן, מה המקום שלך בחדר ההלבשה?
"יש לנו מתחם מצוין, מהטובים שיש בארץ. יש פה צוות מקצועי מעולה וכל המעטפת שתומכת. אני מרגיש טוב במקום שלי בחדר ההלבשה, יש פה הרבה שחקנים צעירים וזה אתגר שאני אוהב. בעונה שעברה הייתי אחד הצעירים ופתאום אני מהמבוגרים וזו עמדה שנוחה לי, אני אוהב להוביל ולשמש דוגמה. אני מנסה לדבר עם השחקנים ולכוון אותם".
אנחנו ברצף של שלושה נצחונות רצופים, מה צריך לקרות כדי שנמשיך את התקופה הטובה הזו?
"אנחנו צריכים להמשיך ולעבוד קשה. גם לפני הרצף הזה היו לנו משחקים טובים שלא ניצחנו בהם. אנחנו צריכים לסמוך על התהליך שקורה פה ולהסתגל כמה שיותר מהר לשינויים שהמאמן דורש מאיתנו".
ביום שני נפגוש את הפועל פתח תקווה למשחק לא פשוט וחשוב בקרבות הליגה. אחרי שני ניצחונות ליגה רצופים וההעפלה לשמינית גמר הגביע, איך אתם מגיעים להתמודדות ומה החשיבות של דחיפת הקהל עבורכם?
"אנחנו מצפים ומקווים שהקהל שלנו ימלא את היציע, אני בטוח שתהיה אווירה טובה. הקהל שלנו הוכיח במשחק האחרון בנוף הגליל, ובכל משחקי החוץ שלנו, שהם תמיד מגיעים ונותנים את שלהם, זה נותן לנו דחיפה אדירה. לפעמים בליגה הלאומית יכולים להיות משחקים במקומות רחוקים או באווירה "יותר רגועה" - אבל הקהל שלנו תמיד דואג שנרגיש את החשיבות של כל משחק ומשחק ודוחף אותנו קדימה. אנחנו נעשה את ההכנה הכי טובה שיש למשחק הזה. כולם פה מבינים את החשיבות שלו ואנחנו מדברים על זה בינינו".
חמש קטנות:
1. אם לא היית כדורגלן, מה היית? - כדורסלן
2. הכדורגלן שהכי אהבת כילד? - אינייסטה
3. מי הקבוצות האהודות עליך בחו"ל? - ברצלונה
4. אמונה תפלה לפני משחקים? - אני נגד אמונות תפלות, אין לי בכלל כאלה
5. הסדרה שכולם חייבים לראות - אבודים
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - אלון שמלי ז״ל
מור שמלי הגיעה לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפרה על בעלה, אלון ז"ל, מאמן במחלקת הנוער של המועדון, שנרצח בפיגוע שאירע בטיול משותף שערכו השניים במצרים.
להאזנה ב-APPLE PODCAST לחצו כאן
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - ירון שי ז״ל
אופיר שי הגיע לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפר על אחיו, ירון ז"ל, שנפל בעת מילוי תפקידו כלוחם בסיירת הנח"ל.
להאזנה ב-APPLE PODCAST לחצו כאן
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - עידן רז ז״ל
אתי רז הגיעה לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפרה על בנה, עידן ז"ל, שנפל בעת מילוי תפקידו כלוחם ביחידת גולני.
להאזנה ב-APPLE PODCAST לחצו כאן
מנציחים את אחינו האדומים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת חרבות הברזל, והפעם - אופק קמחי ז"ל
אתי קמחי הגיעה לפודקאסט "רדיו הפועל" וסיפרה על בנה, אופק ז"ל, שנרצח במסיבה בקיבוץ רעים.