אצטדיון בלומפילד

"אדום עולה בבלומפילד" שרים אוהדי הפועל ת"א ואכן אין ספק שהאצטדיון היפואי הוא בהחלט אחד מהסמלים החשובים ביותר של מועדון הפועל ת"א. עד שנת 1962 שיחקה הקבוצה בשלושה מגרשים שונים. תחילה שיחקו במגרש "הדקלים" (שנות ה-40) , לאחר מכן עברה הקבוצה לשחק במגרש בשכונת מונטיפיורי ולאחר מכן משחקיה הביתיים של הקבוצה הוזזו לאצטדיון "באסה" שהכיל בזמנו כ-3,000 מקומות בדוחק על יציעי עץ.

בתחילת שנות ה-60 התקבלה תרומה גדולה מאחים קנדים למשפחת בלומפילד, תרומה שמטרתה הייתה לשפץ ולשדרג את איצטדיון "באסה" לאצטדיון מודרני יותר. לאחר שיפוצים של שנה והשקעה של 10 מיליון לירות הוקם אצטדיון בלומפילד שהכיל 18,000 מקומות ישיבה. ב-12 בדצמבר 1962 נחנך האצטדיון החדיש במשחק ראווה של הפועל ת"א נגד קבוצת טוונטה ההולנדית. המשחק הסתיים בתוצאה 1-1. במרוץ השנים לא מעט קבוצות השתמשו בבלומפילד כאצטדיונם הביתי אך מאז ומתמיד הוא היה הכי מזוהה עם הפועל ת"א.

 

בסוף שנות ה-90 הועברה השליטה באצטדיון לעיריית ת"א מידי ההסתדרות ובאותן שנים בוצעו שיפוצים נרחבים ביציעי האצטדיון.

בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים של ליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 3-1 לליון הצרפתית. בהמשך ניצחה בו הפועל תל אביב את משחקה הראשון בליגת האלופות, 3-0 נגד בנפיקה ליסבון.

במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10-11. כמו כן, במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות ללוח חדש בעל 60 מ"ר. בעקבות כל השיפוצים החדשים הכוללות את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מושבים‏.

ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל.

האצטדיון אירח אומנים בינלאומיים שונים, וביניהם פיל קולינס, ריהאנה, סקורפיונז, בלאק אייד פיז, פיקסיז וסאונדגארדן.

שערי האצטדיון

bloomfield-gates-1שער 1 : שער הנשיאות של האצטדיון בו יושבים מנויי הפרימיום ומנויי הכסף. היציע כולו מצא תחת גג ובהפסקת המשחק מוגשת ארוחה למנויי הפרימיום V.I.P אשר בנוסף נהנים גם ממושבים מרופדים. מנויי הכסף יושבים בחלקו התחתון של היציע  בחלקו העליון של שער 1 ממוקם יציע העיתונאים ותאי התקשורת.

 

שער 2 : זהו השער של אוהדי הפועל ת"א הוותיקים. השער ממוקם כמעט כולו מתחת לגג והוא נמצא בין שער 1 לשער 4. המקומות בשער זה הם מסומנים.

 

שערים 4-5 : השערים שמושכים הכי הרבה תשומת לב במשחקיה של הפועל ת"א. ביציעים אלו יושבים האוהדים השרופים של הקבוצה (האולטראס) שמעודדים בכל חלקי המשחק ומביאים לרוב תפאורה מגוונת למשחקים. ליציעים אלו אין כניסה רגילה אלא רק למנויים. אין הקפדה על מקומות מסומנים והמושבים עצמם מחוזקים בגב ברזל המאפשר גם קפיצה ועמידה.

 

שער 7 : עד לפני כמה שנים שער זה היה המקום לאוהדים השרופים של הפועל, אשר נדדו לאחר מכן לשער 5. השער מאכלס בעיקר אוהדים ותיקים ומבוגרים יותר אך גם הוא יציע שמעודד במהלך המשחקים. שער זה נגיש לאוהדים המשתמשים בכיסא גלגלים, כאשר במקום נמצאים גם כיסאות לרווחת המלווים. שירותי נכים ממוקמים בכניסה לשער.

 

שער 8 : למרות שטרם גיבש לעצמו מאפיינים מובהקים כמו יתר היציעים האדומים, שער 8 הינו יעד אסטרטגי חשוב עבור אוהדי הקבוצה וההנהלה. החזון המוצהר בנוגע ליציע זה, היא לראותו מתמלא  בסטודנטים, נשים חיילים וגם משפחות עם ילדים, הדור העתידי של אוהדי הקבוצה. ניתן לרכוש ליציע זה מנויים במחירים מוזלים והנחות לסקטורים השונים, כשהמטרה היא למלא אותו באוהדים בחולצות אדומות שידחפו קדימה את השחקנים. לשער זה זווית צפייה מצוינת למגרש והמקומות מסומנים לנוחות האוהדים.

 

שערים 10-11 : שערים אלו מיועדים בדרך כלל לאוהדי היריבה וממוקמים בחלקו הדרומי של האיצטדיון. לעיתים מאפשרת המשטרה למכור כרטיסים לאוהדי הפועל ליציעים אלו, כאשר היריבה לא מביאה מספיק אוהדים למשחק החוץ שלה בבלומפילד.

 

שער 13 : זהו שער המכונה יציע המשפחות. הנהלת הקבוצה מתאימה את מחירי המנויים לשער זה למשפחות כאשר ניתנים מחירים טובים לילדים ולזוגות עם ילדים. שער זה ממוקם מימין לשער 1 ויש לו זווית ראייה מצוינת למגרש. ישנם מקומות בקרבת העמודים התומכים של האצטדיון, בהם הנראות חלקית, המחירים למקומות הללו נמוכים היתר הכיסאות בהם הנראות מלאה. ביציע זה יושבים בה משפחות השחקנים ומוזמני המועדון.

דרכי גישה לאצטדיון ומידע בימי משחקים

אצטדיון "בלומפילד" שוכן ביפו במתחם המצוי בין הרחובות שדרות ירושלים במערב, דרך קיבוץ גלויות ודרך סלמה בצפון, רחוב שלבים במזרח ורחוב דרך בן צבי בדרום. בימי משחקים נחסמים הצמתים הבאים לקהל הרחב ורק בעלי תגים מתאימים רשאים להכנס לתחום האצטדיון.

– לבאים מאיילון צפון\דרום, נחסמות הכניסות מרחוב שלבים לכיוון רחוב שארית ישראל והתחיה.

– לבאים משדרות ירושלים תחסם הצומת בין רחוב התקומה לרחוב שארית ישראל והתחיה.

תחבורה ציבורית

רכבת

התחנה הקרובה ביותר היא תל אביב ההגנה הצמודה לתחנה המרכזית. יש לצאת ולפנות בכיוון מערב (שמאלה) בדרך ההגנה, ברחוב לבנדה לפנות שמאלה. מכאן יש להמשיך בהתאם להוראות הגעה מהתחנה המרכזית (ראה למטה).

אוטובוס

התחנה המרכזית נמצאת במרחק כ-25 דקות הליכה. יש לצאת מהתחנה וללכת עד לסוף רחוב דוד צמח (רחוב מוניות השירות) אחרי שעוברים את התחנה המרכזית לאורך הרחוב, פונים ימינה לרחוב סלמה (דרך שלמה) ללכת לאורכו עד שמגיעים לתחנת המשטרה שנמצאת לקראת סופו של הרחוב, שם פונים שמאלה וממשיכים ישר כדקה, עד שמגיעים לאצטדיון.

רשימת הקווים המגיעים לשדרות ירושלים

דן

קו 10: מרכבת מרכז למתחם ג'י (ראשל"צ)

קו 11: ממסוף רדינג למסוף כרמלית

קו 18: מרכבת מרכז לבית העלמין בת ים

קו 25: מאוניברסיטת ת"א למסוף מרינה בת ים

קו 37: מבי"ח וולפסון למסוף כרמלית

קו 40: מרכבת אוניברסיטה לבית העלמין בת ים

קו 41: מהתחנה המרכזית החדשה לבי"ח וולפסון

קו 42: ממסוף עתידים למרכז הספורט בת ים

קו 125: מקרית חינוך למרכז הספורט בת ים

קו 142: ממסוף עתידים לבית העלמין בת ים

קו 240: מקהילות יעקב (בני ברק) לבית העלמין בת ים

אגד

קו 83: מרכבת מרכז לראשון לציון

קו 88: ממסוף כרמלית לחולון קריית שרת

מגרשים נוספים ששימשו את הפועל לפני המעבר הסופי ל"בלומפילד"

קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב עברה ארבעה אצטדיונים ומגרשים עד שהתמקמה סופית באצטדיון "בלומפילד"

המגרש הראשון שבו הפועל שיחקה (1927-1940) : מגרש "הדקלים"

מגרש "הדקלים" שימש את הפועל תל אביב בשנותיה הראשונות ועד לתחילת שנות הארבעים.
המשחק הראשון שהפועל תל אביב קיימה במגרש זה היה מול הפועל חיפה ב-18 ביולי 1927 במסגרת משחק לכבוד הועידה השלישית של ההסתדרות.
מגרש זה זכה לכינוי מגרש "הדקלים", בגלל שסביב המגרש היו לא מעט עצי דקל ששימשו מעין חומה.

המגרש השני שבו הפועל שיחקה (1941-1948) : מגרש "מונטיפיורי"

הפועל שיחקה תקופה קצרה למדי עקב מלחמת העולם השנייה שהשפיעה על ארץ ישראל וגם לפני קבלת העצמאות של העם היהודי.

המגרש השלישי שבו הפועל שיחקה (1949-1962) : מגרש "באסה"

לאחר הפיכתה של יפו לעיר עברית עברה הפועל תל אביב לשחק במגרש "באסה", ששימש קודם לכן כמגרשה של קבוצת שבאב אל ערב, שנדדה צפונה והפכה לשבאב של נאסרה, שכיום נקראת כבני נצרת.
מגרש "באסה" (ביצה בערבית), שקיבל את שמו בשל הביצות עליהן הוקם, הכיל לאחר שיפוצים נרחבים שעבר במהלך שנות החמישים כשלושת אלפים מקומות בטריבונות עץ.
לקראת סוף שנות החמישים, בעקבות תרומה של עשרה מיליון לירות שקיבלה ההתאחדות לכדורגל מקרן "בלומפילד" (על שם ברנד בלומפילד, יהודי קנדי עשיר שתרם כספים למדינת ישראל) הוחלט להפוך את אצטדיון "באסה" למתקן מודרני.

השיפוצים נמשכו כשנה, ובמהלך אותה שנה עברה הפועל לשחק באצטדיון "המכבייה" – אצטדיונה הביתי האחרון של הפועל תל אביב.